ספר הנצחה

מה יש בעצם בספרי הנצחה?

​

בגדול, יש ארבע חטיבות של חומרים שעשויות להרכיב ספר הנצחה:

הראשונה: הסיפור הביוגרפי של הנפטר כפי שהוא ידוע לקרוביו

השנייה: זיכרונותיהם של קרובי הנפטר ממנו

השלישית: תמונות מחיי הנפטר

הרביעית: חומרים שכתב הנפטר בעצמו

​

לפני שניגע בסוגי החומרים השונים, כדאי לדעת שבתוך עולם ספרי ההנצחה נכלל סוג ספציפי של ספרים: הביוגרפיות הקלאסיות. ביוגרפיה קלאסית היא ספר שמתעד את כל סיפור החיים של אדם לעומק ובאופן מקיף ומפורט. ביוגרפיה יכולה להיכתב על ידי מושא הביוגרפיה עצמו ואז היא תכונה אוטו-ביוגרפיה, והיא יכולה להיכתב על ידי אדם אחר שיעבוד עליה בשיתוף מושא הביוגרפיה, או ללא שיתוף הפעולה שלו כלל. בעולם ספרי ההנצחה, אנחנו נתייחס כמובן לסוג ספציפי של ביוגרפיות – ביוגרפיה שלאחר המוות (עבורה נמשיך ונשתמש כאן במונח "ביוגרפיה קלאסית"). 

​

משפחות מסוימות יבקשו להנציח את יקירן שנפטר באמצעות ביוגרפיה קלאסית, כאמור בשל אופייה המעמיק ורחב ההיקף של הביוגרפיה. ברוב המקרים זה יתאפשר בקלות, אבל יהיו מקרים שהאפשרות הזו לא תהיה כל כך רלוונטית משום שלא יהיו בנמצא קרובים שמכירים את סיפור חייו של הנפטר לאשורו ויכולים לספק די מידע לצורך כתיבת ביוגרפיה שלאחר המוות.

 

במקרה כזה, המשפחה תוכל לבחור באפשרות הנצחה דומה, אך אחרת: ספר הנצחה / ספר זיכרון – ספר הנצחה הוא ספר המורכב מתיעוד ביוגרפי קצר (אשר כולל את כרוניקת חייו של הנפטר המסופרת באופן כללי), לצד אוסף זיכרונותיהם של קרוביו וחבריו של הנפטר. בספר כזה ישובצו שלל תמונות של הנפטר מתקופות שונות בחייו, לרבות תמונות שלו עם האנשים שזיכרונותיהם ממנו אוגדו בספר וחומרים מעניינים אחרים. 

​

חשוב לומר שאין פה עניין של אפשרות טובה יותר או פחות. יש משפחות שיראו דווקא בספר הנצחה את האפשרות המועדפת עליהן, אפילו אם יש בין שורותיהן אנשים שיוכלו לתאר את קורותיו של הנפטר בפירוט מספק לצורך כתיבת ביוגרפיה קלאסית. הן ימצאו הרבה חן ברעיון של ספר המורכב מאוסף מגוון של נקודות מבט וקולות, משום שספר כזה מטבעו יהיה קליל יותר וניתן לקריאה באופן "אפיזודי", לעומת הקריאה הרציפה שביוגרפיות קלאסיות מחייבות לרוב. 

​

קיימת כמובן אפשרות שלישית – גם וגם וגם. ספר שהוא גם ביוגרפיה קלאסית וגם ספר הנצחה, גם מספר את סיפור החיים לעומק וגם מאגד בתוכו את שלל זיכרונותיהם של הקרובים.

 

איך מתנהל תהליך העבודה על ספר שמטרתו להנציח אדם שנפטר?

​

העבודה על כל ספר כזה היא שונה ותלויה כאמור בחומרים הזמינים ובציפיות המשפחה: 

עבור ביוגרפיה קלאסית, נתחיל בלחשוב יחד איתכם על מרואיינים אפשריים: מיהם הקרובים שמסוגלים לשפוך אור באופן הטוב והמפורט ביותר על חייו של הנפטר, מיהם האנשים שמכירים היטב את רצף האירועים בחייו ואולי גם את צפונות ליבו בקשר אליהם.

 

ככלל, מוטב להתמקד במרואיין אחד שיספר את כל הסיפור כפי שהוא מכיר אותו מההתחלה ועד הסוף, משום שעם מרואיין אחד שלוקח אליו את מושכות הסיפור תהיה לנו אפשרות להעמיק כך שזמן הפגישות איתו יהיה אפקטיבי וכזה שמופק במסגרתו כמה שיותר מידע חדש. זאת, להבדיל ממפגשים עם כמה מרואיינים שאולי יחזרו על דברים שאמרו מרואיינים איתם נפגשנו לפני כן.

 

אבל גם לעבודה עם כמה מרואיינים עשויים להיות יתרונות משמעותיים – קודם כל, כי לא בטוח שיש מישהו אחד שיודע הכול, כך שייתכן שהתמונה השלמה תושג רק אם ניפגש עם יותר מאדם אחד. ומלבד כך, ההזדמנות לשוחח עם כמה מקרוביו של הנפטר מאפשרת לנו להיחשף, אולי, לכמה נקודות מבט על חלק מהאירועים, מה שיעשיר את המידע שנקבל.

 

אחרי שנחליט מיהו האדם או מי האנשים שהכי מתאים שנראיין, נצא לדרך וניפגש איתם. במהלך סדרה של מפגשים נשמע מהם על הנפטר, נשאל אותם שאלות, נעמיק ונחקור ונשאף לקבל כמה שיותר מידע על חייו, כזה שיעזור לנו לכתוב את הסיפור שלו באופן מקיף, קולח ועשיר בפרטים.

​

גם עבור ספר הנצחה נתחיל בחשיבה משותפת בדבר האדם המתאים ביותר לשמוע ממנו על מהלך חייו של הנפטר. נערוך איתו פגישה אחת שבה הוא יספר לנו כל מה שהוא יודע, באופן שיסייע לנו לתאר את כרוניקת חייו של הנפטר – מההתחלה ועד הסוף, ככל האפשר (כאמור, המידע לא תמיד מצוי בשלמותו בידי הקרובים, אבל נשאף לייצר כרוניקה כמה שיותר מלאה). במקביל לתהליך זה של איסוף מידע, נחשוב יחד איתכם על רשימה של קרובי הנפטר. אלה יוכלו להיות בני משפחה קרובים ורחוקים, קולגות מהעבר, חברי ילדות, שכנים ישנים, חברים מהצבא ועוד ועוד. כל אדם שתוכלו לחשוב עליו שעבר בחייו של הנפטר ואולי יוכל לספר עליו משהו מעניין או פשוט לשתף מי הוא היה בשבילו ומה הייתה המשמעות שלו בחייו. נוכל גם לנסח יחד פניות מתאימות לכל האנשים הללו, במסגרתן תספרו להם על ספר ההנצחה שאתם מתכוונים להוציא ותבקשו מהם לכתוב משהו שיוכל להיכנס לספר. יהיו שישמחו לשלוח לכם טקסטים כתובים, יהיו שיעדיפו לעשות זאת בהודעות מוקלטות שאחר כך נוכל לתמלל. כך או אחרת, אנחנו ניקח את שלל החומרים שתעבירו אלינו, ונערוך ונעבד אותם לכדי אוסף זיכרונות ופרגמנטים מחייו של הנפטר, המובאים מפי האנשים שאהבו והעריכו אותו.

​

כפי שאמרנו קודם, יש ארבע חטיבות חומרים שיכולות להרכיב ספר הנצחה, ואם כולן או כמה מהן רלוונטיות הן מבחינתן זמינות החומרים והן מבחינת רצונכם לעשות בהן שימוש – הרי שאפשר להפיק ספר שהוא גם וגם וגם. כאן ראוי להזכיר את קיומה של חטיבת החומרים הרביעית שהצגנו בהתחלה – חומרים שהנפטר כתב בעצמו. אם יש בידכם יומנים, שירים, סיפורים או כל טקסט אחר שהנפטר כתב ועשוי להיות רלוונטי לספר שעוסק בחייו, כדאי לחשוב יחד על האפשרות לשלבם בספר, יהיה זה ספר הנצחה, ביוגרפיה קלאסית, או גם וגם וגם. 

​

מה שמעניין בכל זה הוא שלפעמים לא נהיה בטוחים עד הסוף לאיזה סוג של פרויקט אנחנו נכנסים יחד. אם למשל, תהיו מעוניינים בביוגרפיה קלאסית אבל לא תהיו בטוחים מהו היקף המידע שבני המשפחה יוכלו לספק, ניכנס למעין תהליך גמיש שראשיתו בפגישה עם האדם המתאים ביותר מבחינתכם לספר על הנפטר, והמשכו – בהתאם למה שיעלה בפגישה הזו. אולי נמשיך בפגישות נוספות עם אותו אדם, אולי ניפגש עם אחרים ואולי נפנה אתכם לאיסוף זיכרונות מקרובי הנפטר, מתוך הבנה שהמידע העומד לרשותנו מתאים יותר לספר הנצחה מאשר לביוגרפיה. בסופו של דבר, המטרה תהיה תמיד להפיק את הספר הטוב ביותר שניתן להפיק מהאמצעים העומדים לרשותנו, באופן שינציח את יקירכם בדרך מעניינת ומלאת כבוד.

​

לסיום, נזכיר גם את האפשרות לספר הנצחה קבוצתי: זהו ספר שישמש להנצחת נופלים, מייסדי יישוב או כל קבוצה אחרת של אנשים בעלי מכנה משותף מעניין שראוי בעיניכם להנציחם יחד בספר אחד.