ס יפורי חיים וביוגרפיות לדוגמה
כאן מומלץ לשפוט ספרים על פי הכריכה
מאה שנים של בריאות, מזל ותקווה
סיפורו של מאיר ליפא לבנטון
נובמבר 1918, רומניה. זה עתה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה ותינוק בא אל העולם. מרגע היוולדו יידעו חייו נדודים, עוני, פחד ומצוקה. אבל אל כל שנה ממאה שנות החיים שייאספו מאז, הוא יידע ליצוק גם הרבה תקווה ומשמעות, כדי לשפר את גורלו. מיטלטל בין אירועים היסטוריים ותמורות פוליטיות, הוא יעשה שימוש בתושייתו הרבה כדי להפוך כישלונות לשיעורים לחיים והזדמנויות להצלחה. זהו ס יפורו של איש היוצר את גורלו ובורא את מזלו. זהו סיפורו של מאיר ליפא לבנטון: "תתי".
עקבות בחול
סיפורו של יחזקאל זילברשטיין
במושבה חקלאית שתהפוך לעיר גדולה, גדל לו ילד סקרן. כרי החולות הז הובים שסביבו יהיו לו למרחבי משחק ושעשוע, מחקר וגיבוש זהות עצמאית. הוא ילחם ויתאהב, יִלְמַד ויְלַמֵּד, את אורו הייחודי יקרין על סובביו באופטימיות תמידית ובהומור מלא חיים. בראשון לציון, העיר שהייתה לו לבית מראשית חייו, ישאיר את עקבותיו – כמי שכרוניקת חייו תיכרך בהיסטוריה שלה, כאבא לשלושה ילדים יקרים אותם יגדל במסירות יחד עם שרה אהובתו, וכאיש חינוך, מורה ומנהל, שיטפח אלפים מתלמידי העיר. זהו סיפור על הרפתקן בעל חיוך נצחי. זהו סיפורו של יחזקאל זילברשטיין.
קזבלנקה, אהובתי
סיפורה של רחל וידבסקי
"כולנו שומרים בליבנו את הרגעים הקסומים והיפים ההם, ומרבים לדבר ולהזכיר ולספר לילדינו ולנכדינו, אודות החיים המאושרים והשמחים שהיו לנו שם במרוקו, בבית הקטן והצנוע ובו אנשים גדולים מהחיים, שכל דאגתם הייתה לשמח ולדאו ג אחד לשני, מקטן עד גדול – ובאהבה ענקית." (רחל וידבסקי) *** זיכרונות ילדות מתוקים מצטרפים אל חוויות ממסע עלייה וקליטה בישראל של שנות ה-50, והופכים לסיפור חיים מלא חום ואהבה. זהו סיפור המתובל בערבית-מרוקאית וברגעים משפחתיים יקרים מפז, סיפורה של אישה שנדיבות הלב וחדוות החיים הם יסודות חייה. זהו סיפורה של רחל וידבסקי.
תפיסות חיים
שלומית בוכניק
"פתאום, באמצע החיים, מגיעה שנתך השישים. כשהשנה הזו התקרבה, מצאתי את עצמי מקבלת החלטות משונות הקשורות לדרך בה אעביר אותה. חלקן קשורות לערכים, לנתינה ולעשיית טוב לעולם וחלקן, חשובות לא פחות, קשורות בלעשות טוב לעצמי. טוב אחר מתמיד. הראשונה שבהחלטות הייתה כתיבת ספר, אותו אתם אוחזים בידיכם, אשר יציג בפני הקוראים תובנות שקרמו עור וגידים במהלך חיי, תפיסות חיים". שלומית בוכניק, אשת חינוך, ילידת חודש תשרי תש"ך (1959), תושבת היישוב פדואל. אמא לילדים משלה וכאלה שקבלה במתנה, סבתא לנכדים, נשואה ושותפה לאלדד. לא מבזבזת זמן. תמיד עמוסה ותמיד יש לה פנאי. משתדלת להפיק ממנו את המיטב.
סיפורו של סוחר
מסע חייו של אהרון שירזי
ליל קיץ אחד, הוא נפרד באקראי מאיראן מולדתו. בן חמש-עשרה בלבד הגיע לישראל לבדו, וכל רכושו הם הבגדים שלגופו והנעליים שלרגליו. הבדידות לא הייתה לו למכשול. זריזות מחשבתו וחושיו החדים ליוו אותו לכל אשר הלך, וכך הפכו אכזבות לשיעורים והזדמנויות להצלחות עסקיות. זהו סיפור על איש שבחריצות וללא מורא, יצר לעצמו חיי שפע ועשייה, המושתתים על ערכים איתנים וביטחון בדרכו. זהו סיפורו של סוחר: אהרון שירזי.
הפלדמנים
סיפורה של משפחה
ונגרוב שבפולין, סיביר שברוסיה, אוש שבקירגיזסטן, וצלר שבגרמניה, לוד שבישראל. תחנות רבות עברו הפלדמנים במשך תשע שנות נדודים, מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד שהגיעו לישראל. במהלכן נעקרו מביתם, הוחזקו במחנות עבודה וסבלו מטרגדיות ואבדות מצערות. חמישה אחים, אחות, ואימם, אשר לא זכתה לסיים את המסע יחד עם ילדיה. מורשתם כמוכרי בשר כשר בפולין הכתה שורשים חדשים בישראל והגיעה לשיאה תחת ידיו של הנכד ישראל פלדמן אשר הפך את המסחר המשפחתי הצנוע לסיפור של הצלחה ושגשוג. זוהי ביוגרפיה משפחתית המגוללת סיפור של הישרדות וצמיחה מתוך תלאות המלחמה, סיפור על חוסן נפשי ולכידות משפחתית. זהו סיפורם של הפלדמנים.
אימא, בואי רגע
טובית בלילה
"עשיתי דברים שאף אחד לא עשה לפניי. אימהות הודו לי כאילו אני חצי אלוהים על הדברים האלה. ואני כלום ושום דבר, אני הכי קטנה שיש, רק בגללו עשיתי את זה ורק בגללו הכול הצליח. אבל זה הצליח! הוא כבר הרגיש טוב יותר, הוא כבר היה בסדר, התבגר. כבר חשבתי שעלינו על דרך המלך ואז הגיע הברדק, הכול ביחד. ואני חשבתי: הנה, כרגיל, כשירין מביא איתו משהו, הוא מביא את כל החבילה... אי אפשר שזה יהיה רק משהו קטן. אבל אנחנו ננצח את זה, כי כבר ניצחנו הכול." "אימא, בואי רגע" הוא סיפור אהבה של אם לבנה, מסע של עשרים ושלוש שנים שבהן טובית ליוותה את ירין בהתמודדותו היומיומית עם תסמונת נדירה (Agenesis of Corpus Callosum – היעדר החלק המחבר בין שתי אונות המוח) ועם מחלת חסר חיסוני שהובילה למחלת ריאות קשה. אבל לפני הכול, זהו סיפור על כוחו של אדם לחיות את חייו במלואם, לצד כל המהמורות שהחיים מציבים בפניו. כי למרות האתגרים הרפואיים המורכבים, ירין בחר בחיים. הוא רקד, גלש, שיחק כדורגל וסירב לאפשר למגבלות להכתיב את גורלו. אישיותו הכובשת והאופטימיות המזהירה שלו עוררו התפעלות בכל מי שנקרו בדרכו והפכו כל מפגש איתו לשיעור באהבת החיים. טובית אימו בחרה להיות לא רק המטפלת שלו אלא גם המגינה שלו. היא הייתה הלוחמת בשער והשותפה לכל חלומותיו. במקום לקבל את התחזיות הקודרות של הרופאים, היא יצרה מציאות חדשה – מציאות של אפשרויות. דרך יומנה האינטימי אנחנו מתוודעים לא רק לסיפור של התמודדות עם מחלה, אלא לסיפור על אהבה חסרת גבולות, על ניפוץ תבניות ועל היכולת למצוא משמעות גם ברגעים הקשים ביותר. "אימא, בואי רגע" הוא ממוּאר חשוף ומרגש שייגע במיוחד בליבם של הורים, אבל גם בליבו של כל מי שניצב מול אתגרי החיים. הקריאה בו מעוררת את ההבנה שדווקא המגבלות הגדולות ביותר עשויות להוביל לגילויים המשמעותיים ביותר על עצמנו ועל עוצמתה של אהבה. בכך, כוחה של הקריאה בו הוא כוח של נחמה והשראה, ויותר מכול, זהו כוח מרפא.
אחד מאלף
סיפורו של אלי (אליהו) גינדי
יוני 1945, דמשק שבסוריה. נער בן שתים עשרה ואחיו מופרדים ממשפחתם ונשלחים אל הלא נודע, כחלק ממבצע חשאי להעלאת ילדים יהודים לישראל: "עליית האלף". זהו סיפורו של אלי גינדי, אחד מאלף ושלוש מאות ילדים שהועלו מסוריה לישראל מבלי שאיש הבטיח להם קצה של ודאות. סיפורו הוא סיפור על התבגרות בטרם עת, בצִלה של הישראליות ההולכת ונרקמת על סף הקמת המדינה. כאן התוודע לשגרת חיי קיבוץ, לעבודה מאומצת ולשפה העברית. כאן, מתוך שותפות גורל, יצר חברויות שיימשכו חיים שלמים, וכאן נולדה אהבתו לשרה, מי שתהפוך לאשת חיקו ואם ארבעת ילדיו האהובים. יחד עימה נדד בין הקיבוצים תל קציר ואפיקים, הקים משפחה במושב נווה מבטח, ולבסוף החליף את אורחות עבודת האדמה בחיים עירוניים בתל אביב ובבת ים. לכל אורך חייו הנחו אותו תחושת אחריות חסרת פשרות כלפי יקיריו ונאמנות אמיצה כלפי חבריו. היסוד האיתן של אלה היה ועודנו אהבת אדם כנה. ספר זה נולד מתוך סקרנות של נכד לגבי מסע חייו של סב נערץ, ראש שבט אהוב שרוחב ליבו ונועם דרכו משמשים דוגמה לכל בני השבט המפואר שהקים. בבית הספר, עיניו נישאו אל השמיים והמטוסים שהפליאו לטוס בהם. כך, בזכות יסודיות והתמדה שימשיכו ויאפיינו אותו במשך כל ימי חייו, הצליח להתקבל ללימודים בבית הספר הטכני של חיל האוויר. אלה סללו בפניו את הדרך לקריירה ענפה בשירות חיל האוויר בשלל תפקידים, ממכונאי בתחזוקת מטוסי תובלה, דרך מכונאי מוטס ועד לחוקר כשלים וקצין מוערך, שבטיחות ושמירה על חיי הצוותים הם נר לרגליו. הוא נשא לאישה את אילנה, שותפה לדרכו ולחלומותיו. יחד, הגשימו את חלום הקמת משפחה אחרי שנים ארוכות של ציפייה, והפכו להורים לשלושה ילדים אהובים, שהעניקו להם שבעה נכדים נפלאים שממלאים את חייהם באושר. את המהימנות, הדיוק והירידה לפרטים שאפיינו אותו במהלך למעלה מעשרים שנות קריירה צבאית, הביא איתו גם לפרק השני בחייו המקצועיים, כשיצא לקריירה בת עשרות שנים בתעשייה האזרחית. זהו דיוקנו של איש שהוא מופת של אחריות אישית, יסודיות חסרת פשרות ואהבת אדם. זהו סיפורו של אשר קרני.
.png)
.png)
ברוך מבנים אשר
סיפורו של אשר קרני
הוא נולד בקזבלנקה של 1945 וגדל באלג'יר, למשפחה שנעה תכופות בין מרוקו ואלג'יריה. בהיות בן אחת עשרה הגשימו הוריו את חלום העלייה לארץ ישראל ובה השתקעו בחצור הגלילית. במהרה עשה את המעבר מאורחות התרבות הצרפתית שעל ברכיה חונך, לאורחותיו של ילד "צבר" שסנדלים לרגליו, כובע טמבל לראשו ותרנגולות משוטטות בחצר דירת השיכון בה התגוררה משפחתו. בבית הספר, עיניו נישאו אל השמיים והמטוסים שהפליאו לטוס בהם. כך, בזכות יסודיות והתמדה שימשיכו ויאפיינו אותו במשך כל ימי חייו, הצליח להתקבל ללימודים בבית הספר הטכני של חיל האוויר. אלה סללו בפניו את הדרך לקריירה ענפה בשירות חיל האוויר בשלל תפקידים, ממכונאי בתחזוקת מטוסי תובלה, דרך מכונאי מוטס ועד לחוקר כשלים וקצין מוערך, שבטיחות ושמירה על חיי הצוותים הם נר לרגליו. הוא נשא לאישה את אילנה, שותפה לדרכו ולחלומותיו. יחד, הגשימו את חלום הקמת משפחה אחרי שנים ארוכות של ציפייה, והפכו להורים לשלושה ילדים אהובים, שהעניקו להם שבעה נכדים נפלאים שממלאים את חייהם באושר. את המהימנות, הדיוק והירידה לפרטים שאפיינו אותו במהלך למעלה מעשרים שנות קריירה צבאית, הביא איתו גם לפרק השני בחייו המקצועיים, כשיצא לקריירה בת עשרות שנים בתעשייה האזרחית. זהו דיוקנו של איש שהוא מופת של אחריות אישית, יסודיות חסרת פשרות ואהבת אדם. זהו סיפורו של אשר קרני.
האריה משעריים
סיפורו של אריה פלד פליישמן
"השחקנים יצאו מחדר ההלבשה לכיוון האוטובוס, ואריה ביניהם, לבוש לראשונה בחייו במדי קבוצת כדורגל ונעלי כדורגל לרגליו. על החיים ועל המוות, אמר לעצמו, שלח רגל אל המדרגה ועלה על האוטובוס כשמאחוריו, בחדר ההלבשה, עדיין תחובה הכיפה שלו בכיס המכנסיים התלויים על וו." הוא גדל בשכונת שעריים של שנות הארבעים, מול בית הכנסת התימני, בן למשפחה דתית ממוצא הונגרי ואוסטרי הסופג את השפה והתרבות התימנית מחבריו ושכניו יוצאי תימן. שם, על מגרש חול מאולתר התחום בין שני עמודי חשמל, התוודע למשחק הכדורגל והתאהב. הוא הפליא לשחק בזריזות חיננית ובתמרונים מתוחכמים, עד שלא היה אפשר לפספס את כשרונו ואהבת המשחק המובהקת שלו. בנעוריו, בגלגול כמעט אקראי של הגורל, כישוריו צדו את עינו של יחזקאל הרמלך, מאמן קבוצת מכבי רחובות, שהזמינוֹ לשחק בקבוצה ובכך הזניק עבורו קריירת כדורגל מקצוענית ורבת הישגים – במכבי רחובות ובמכבי שעריים, בנבחרת הכדורגל של חיל האוויר ובנבחרת ישראל, כשחקן וכמאמן. במקביל, פיתח קריירה מרתקת במרכז למחקר גרעיני (ממ"ג) שורק, ויחד עם אשתו דרורית, הקים משפחה שהייתה ועודנה מקור לגאוותו ולאושרו. זהו סיפורו של אריה פלד פליישמן.
אף פעם לא באמת לבד
ד"ר צופיה ברזילי
"המילים אפסיות מול הדבר הזה. אם עליי להשוות את החוויה הזו למשהו, אנסה לתאר זאת כך: היזכרו בחוויית התאהבות משמעותית שהייתה לכם בחייכם. עכשיו דמיינו את התחושה הזו מתקיימת במשך חצי שעה ביום, כל יום, כמה שרק תרצו." בכנות ובאומץ מגוללת ד"ר צופיה ברזילי סיפור אוטוביוגרפי נוגע ללב, ועם זאת בעל תועלת רבה עבור מי שחפצים לסגל לעצמם יכולות רוחניות הטמונות בכולנו. 'איך מתקשרים?', 'עם מי מתקשרים?' ו'מה זה בכלל תקשור?' הן רק חלק מהשאלות שהתשובה עליהן מתקבלת במהלך הקריאה, תוך התוודעות לסיפוריהם האישיים של מתקשרים, אשר לוקטו מתוך מחקר הדוקטורט של ד"ר ברזילי באוניברסיטת חיפה. ממצאי המחקר מובאים כאן לראשונה בפני הציבור הרחב, לצד סיפורה של ד"ר ברזילי כמתקשרת בעצמה זה כשני עשורים. "אף פעם לא באמת לבד" עוסק במסע המופלא שמזמנים החיים לאדם, מסע עתיר פחד, כאב וספק, לצד חדוות ההתפתחות וגילוי הייעוד בעולם. זהו ספר על תקווה, ועל הביטחון הקיים תמיד בתוך חוסר הוודאות של החיים, בזכות החיבור לרוח. התופעות המיסטיות המתוארות בספר הזה מתחדדות בבהירות ומשהות את הספק, ובזכות קולה הייחודי והבהיר של ברזילי, קל להתמסר לסיפור ולהיפתח לאפשרויות שאת טיבן מבקש הספר לבאר. בסופו אף תמצאו מדריך שיסייע לכם להתנסות בתקשור בעצמכם. הספר שלפניכם פותח ערוץ מיוחד, רך ומזמין, אל מרחב ה"אפשר": התקשור אפשרי, החיבור אפשרי, ה"יותר", יהיה אשר יהיה – אפשרי. ד"ר צופיה ברזילי חוקרת שאלות גדולות של החיים בסקרנות ובפתיחות. בעלת תואר ד"ר לפילוסופיה מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, מנחה ומרצה בתחום התקשור, התפתחות רוחנית, מיינדפולנס ופדגוגיה. מלווה תהליכי התפתחות פרטניים וקבוצתיים במגוון דרכים לשם מימוש והגשמת הפוטנציאל של האדם בעולם.
עבור חיים שירן, מקנס שבמרוקו הייתה בירת העולם. הוא התגלה על במת תיאטרון קהילתי במקנס ומשם פרץ את דרכו לעולם התיאטרון הסוער של פריז בשנות ה-60. מקדמת הבמה עבר לאולפניה השוקקים של הטלוויזיה הצרפתית, ואז עלה לישראל כדי לקחת חלק בייסודה של הטלוויזיה הלימודית משום שהאמין בכל ליבו בכוחה של הטלוויזיה לחולל שינוי חברתי עמוק. הוא הפך לבמאי טלוויזיה חלוצי שרתם את כישרונו האומנותי כדי להציג על המסך הישראלי תרבויות שנדחקו לשוליים ורוּקנוּ ממורשתן המפוארת, ובראשן התרבות המרוקאית על פייטניה, אומניה ומנהגיה. יחד עם רעייתו, הפעילה החברתית והמשוררת ויקי שירן, חתר לעיצוב מחדש של הזיכרון הקולקטיבי הישראלי. הוא היה יוצר מוכשר ופורה, פעיל חברתי ואיש עז נפש, מלא אנרגיה ושמחת חיים אשר היה גם איש משפחה חם ואוהב לאחיו ואחיותיו, בנותיו וחתניו, נכדתו ונכדיו. זהו סיפורו של חיים שירן, יוצר סדרת הטלוויזיה המיתולוגית "הילדים משכונת חיים", אשר נכתב על בסיס ראיונות שהתקיימו עימו במשך שנת חייו האחרונה ונחתם לאחר מותו בינואר 2022.
נסיך המלאח
סיפורו של חיים שירן
סיפור שמתחיל בלמברטה
שרה ויחזקאל זילברשטיין
ששים שנות נישואים
גלגלי הלמברטה דהרו על האספלט בגשם השוטף. ידיה נאחזו במותניו ולא הרפו. חום מילא את ליבו, חיוך נמתח על שפתיו. רכובים על הקטנוע הקטן, עתידם נסלל לפניהם עם כיוונה של הרוח. הלמברטה כבר מזמן איננו, אך סיפורם עוד נכתב. זהו סיפור שיש בו הכול: צחוק ושמחה, צער האובדן ואהבה. שישה עשורים של שותפות שדוֹק נעורים עוד דבק בה. זהו סיפורם של שרה ויחזקאל זילברשטיין.
במלח ובמים
סיפורה של חיה אפריון
על חופו של ים המלח משתזפת נערה. השהות המרפאת במרחבי המלח והשמש היא לה כטבע שני. הנערה היפה, המרדנית, בתם של מי שלחמו על חירותם ועל עצמאותה של מדינת ישראל, תגדל ותהפוך גם היא ללוחמת. בעקשנות והתמדה היא תוביל להכרה בזכויותיהם של אחרים ותקים את אגודת חולי הפסוריאזיס בישראל. יהיה זה מפעל חייה הראשון. במקביל, תבנה את מפעל חייה השני, כשתהפוך לרעיה אוהבת ולאם ולסבתא שליבה מלא אהבה וידה רחבה תמיד. זהו סיפור על אישה קטנת מימדים וגדולת רוח. זהו סיפורה של חיה אפריון.
בדרכו שלו
סיפורו של שלום חי
זיכרונות ילדותו נמתחים בין סמטאותיה העירוניות של בגדד למרחבי הטבע של הגליל בראשית ימי מדינת ישראל. בין שני הקטבים הללו נפרש סיפור על יתמות והגירה, ובמרכזו ילד שהפך לאיש בטרם עת. את חייו הענפים ומלאי התוכן בנה בעשר אצבעותיו, כשהוא מצויד בתושייה אינסופית, בלב רחב ובשכל ישר. מלווה בשושנה, אהובת נעוריו, סלל קריירה ציבורית אשר הפכה אותו ליקיר העיר אור-יהודה, ויחד עם שושנה, הקים משפחה גדולה ומפוארת, גאוותו הגדולה. זהו סיפורו של שלום חי.
כי לִחיות רצינו
סיפורו של יוסל (יוסף) ויס
קולו של יוסל (יוסף) ויס משרטט את דיוקנו של עולם שנמחה. מן הבית החם בקאלניק, עיירה קטנה במחוז זקרפטיה שבאוקראינה, מחיי משפחה חמים ומשק חי קטן ופסטורלי, לימודים ב"חיידר" ונוף של חורפים מושלגים ונהרות קפואים, נסחפו יוסל ואֶחיו אל תוך מעגלי הרדיפה בתקופת מלחמת העולם השנייה: גזֵרות, גירושים, עבודות כפייה ומחנות השמדה. שם, בתוך מערבולת האלימות, עמדו מול שאלה פשוטה ואכזרית כאחת – איך ממשיכים לחיות ולשרוד עוד יום ועוד יום? הספר נערך על בסיס עדות שמסר יוסל ל"יד ושם" בשנת 1994, בשילוב עדויות של אחיו בניומין וברוך. זהו סיפורם של שלושה אחים ששרדו ודבקו זה בזה במשך כל חייהם, ושל יקיריהם שלא שבו מן התופת. בהיותו מסמך אישי וכּן המשקף את הקולקטיבי, מאפשר הספר לדורות הבאים מגע ישיר ככל שניתן עם החוויה הפרטית של מי שהכול נלקח מהם, והצליחו, למרות כל הקשיים, להגשים את חלומם ולהגיע לארץ ישראל. בשנת 2000 הלך יוסל ויס לעולמו. מתוך רצון לשמר את דבריו, בחרה משפחתו להוציא לאור את עדותו – לא רק כסיפור אישי ומשפחתי, אלא כמסמך המפקיד בידינו את החובה לזכור ולא לשכוח.
.png)
.png)
בין העולם הישן לחדש עמד גיהינום
אלי אבידן, זיכרונות
זהו מסמך אנושי נדיר בישירותו – עדותו של אלי אבידן, שנכתבה בקולו החי, ללא פשרות וללא הקלות. מילדות בעיירה הונגרית, בין שדות ונהרות, שווקים וחיי קהילה תוססים, הוא נקרע אל הגטו, אל המחנות, אל צעדות המוות ואל התהום של בוכנוואלד. שם, בין ואדיות מלאי גוויות וריח המוות באוויר, התגלמה חוויית ההישרדות במערומיה. כתיבתו של אבידן מציבה אותו בתוך ספרות העדות הגדולה: זיכרונותיו חושפים לא רק את האלימות הבלתי נתפסת ואת מחיקת האנושי, אלא גם את עמידתו של היחיד מול הזוועות – את היכולת לשרוד, להחזיק בצלילות הדעת, ולמצוא בתוך החורבן גם רגעי אירוניה וחדוות חיים. זהו סיפורו של אדם שנעקר מעולמו, עבר דרך הגיהינום, ובנה את חייו מחדש בארץ ישראל. ספרו הוא עדות אישית וחברתית מן המעלה הראשונה – תזכורת חדה כי מה שאבד לא ישוב, אך מה שנכתב בקול כן ונוקב נותר לנצח. בשנת 2024 הלך אלי אבידן לעולמו. לאחר מותו החליטה משפחתו להוציא את כתב היד לאור, כדי להשאיר בידינו לא רק סיפור חיים, אלא עדות שאין לה תחליף.
.png)
.png)
"כי חנוּן אני"
סיפורו של חנון כהן
מושב קטן בגליל המערבי, ילד בן שש שאיבד את שני הוריו בהפרש של חודשים ספורים זה מזה – כך מתחיל סיפורו יוצא הדופן של חנון כהן. כבן הזקונים, השמיני במשפחה אשר עלתה ארצה מתוניסיה בשנות החמישים של המאה העשרים, חנון נולד וגדל בישראל בנחישות ששורשיה נטועים עמוק באמונה. בין אדמות המרעה ואורחותיו הצנועים בכפר, למוסדות לימוד יוקרתיים ושירות צבאי משמעותי, בנה את חייו בדבקות שאין לה גבולות. כמהנדס ומנהל מוביל בתעשייה הביטחונית וכאב לשבעה ילדים, כרך זה בזה ייעוד מקצועי עם אישי – בשאיפה לעתיד בטוח למדינה ולמשפחתו. ולצד כל אלה, בין קריירה תובענית לעשייה ציבורית בעירו מעלות, חנון שמר, והוא ממשיך ושומר, על מחויבות עמוקה לתורה, ללימוד ולמסורת, מתוך אמונה בלתי מתפשרת ביכולתו של אדם להביא לתיקון עולם. זהו ספר על מסע פנימי וחיצוני כאחד, על תקומה אישית מתוך אובדן, על זקיפות-קומה והתמדה, ועל התפקיד של כולנו ביצירת עולם טוב יותר.
איש בר לבב הוא
סיפורו של מאיר כהן
בתוניסיה של ימי מלחמת העולם השנייה, נער צעיר טווה את גורלו. חלום הולך ונרקם בקרבו, חלום אודות ארץ ישראל שתהיה לו לבית. מסעו אליה הופך אותו לאיש ולמנהיג. יחד עם ג'ינה, אשתו הטרייה, הוא מגיע לבסוף אל אדמתה, נלחמם על עצמאותה ובונה בה את חייו: חיי אב גאה לשישה ילדים, חיי בעל מסור ואוהב וחיי לוחם צדק אמיתי, שלצד קריירה ארוכת שנים בבית החולים רמב"ם, פועל בנחישות חסרת גבולות למען זכויות עמיתיו. זהו סיפור על אומץ, מסירות ואהבת אדם. זהו סיפורו של מאיר כהן.
סילביה
סיפור חיים
החיים עשויים להיבנות מתוך שורה של תפניות שאיש לא תכנן. כשהיתה בת ארבע היא נמלטה עם אמה אל ליל סערה אפוף בחוסר ודאות. באותו הלילה החל מסע שלקח אותה אל יוהנסבורג של ימי האפרטהייד ומשם אל חיי עיירה קטנה, שפה חדשה, פנימיות נוקשות ואז אל ישראל של סוף שנות השישים. היא נאלצה לוותר על חלומות גדולים ולבנות את חייה מחדש לא פעם ולא פעמיים, אך טבעה האמיץ וסקרנותה הניעו אותה תמיד קדימה, גם כשהמציאות השתנתה ללא היכר. סיפורה של סילביה הוא סיפור על הגירה וזהות, על בחירות שמעצבות חיים שלמים ועל המפגש המתמיד בין העתיד שדמיינו לזה שהזדמן בדרכנו. מתוך כל אלה נבנו חיים מלאי אהבה, משפחה גדולה, ובית חם לכל יקיריה. מסיפורה עולה אמת אחת, חזקה יותר מכול – לא התפניות הן אלה שמגדירות את חיינו, אלא הדרך שבה אנחנו בוחרים לפגוש אותן.
נמר בשלג
סיפורה של חיה זינגר
אוטפוצק, פולין. על שמיכת שלג גדולה פוסעת אישה. ילדה המשקיפה מבעד לחלון עשוי זגוגיות צבעוניות, מציצה עליה. חייה של הילדה עומדים להשתנות. מי שהיתה תינוקת יהודייה לזוג הורים אמידים, הופכת ליתומה נוצרייה ואז שבה להיות ילדה לאם יהודייה, שורדת המלחמה. גורלה רצוף הסתירות של הילדה מסתעף ונמתח לעבר ארץ ישראל, שם תבנה חיים חדשים ותחלום על משפחה, כשברקע, כהה ומטושטשת, פולין מולדתה. היא תאחה את שברי זהותה, תצמיח שורשים חדשים, תתאהב, תיבנה, תכאב ושוב תשתקם. זהו סיפור על סודות, מטמורפוזות וחסדים. סיפור על נחישות ואהבת החיים. זהו סיפורה של חיה זינגר.