רוצים לשמוע עוד?

אז מה הסיפור שלכם?

לוגו רובין הוצאה לאור

 ©כל הזכויות שמורות לרוֹבִּין הוצאה לאור

סיפור חיים: בתפקיד הראשי - אתם, בתפקיד המשני - ההסטוריה

רובנו חושבים שברגע שאנחנו נולדים מתחיל הסיפור שלנו, סיפור שבו הדמות הראשית היא אנחנו, ומשכך, כל אירוע בו אנחנו נוכחים הוא חלק מהסיפור. הכל נכון, רק שיש עוד דמות חשובה ברקע, משנית אולי, אבל כזו שיש לתת עליה את הדעת: סביב הדמות הראשית מתרחשים עוד כמה דברים שמשפיעים על הסיפור. חלקם מתרחשים במהלך חייה של הדמות הראשית וחלקם התרחשו עוד לפני שנולדה, אבל כולם-כולם הם חלק מהסיפור. זוהי ההיסטוריה שפועמת ברקע של החיים שלנו ויש לה תפקיד חשוב מאוד בביוגרפיה של אדם.

 

 

ביוגרפיה, ספר זכרונות או ממואר – כל אלה הן בסך הכל הגדרות לספרים שמתעדים סיפור חיים של אדם. ומה כולל סיפור חיים של אדם?

חשבו על עצמכם – מה כולל הסיפור שלכם? אם הייתם צריכים לפרוט, בנקודות, את הנושאים שהיו נכללים בביוגרפיה התיאורטית שלכם, ודאי אפשר היה לחלק את הרשימה הזו לנושאים כמו אירועים משפחתיים מרכזיים (למשל לידתו של אח או מותו של קרוב אהוב), מפגשים עם אנשי מפתח בחייכם (כמו המורה ששינתה את חייכם או היום בו פגשתם את מי שלבסוף נישאתם לה) ונקודות ציון בתחומי ההשכלה והקריירה (המעבר לבית הספר התיכון שאולי השפיע עליכם באופן ניכר, או מקום העבודה הראשון שלכם שהזניק חמישה עשורים של קריירה).

כל אלה הן נקודות מפתח פרטיות שלכם – אין כאלה לאף אחד אחר. כלומר, ייתכן שלעוד הרבה אנשים יש מורה ששינתה את החיים ויש לה מקום מובטח בביוגרפיה התיאורטית שלהם, וודאי שאין אחד שלא יבחר לפרט בדבר היום בו פגש את אהובתו, אבל כל חוויה כזו, כשהיא מתוארת ומפורטת כחלק ממכלול חייכם – היא שלכם, ושלכם בלבד. אלה הם כולם אירועים פרטיים בחייכם שהפכו את החיים האלה למה שהם.

 

אבל מה עם ההסטוריה?

להיסטוריה יש חשיבות מכרעת בחיים של כולנו. מלחמת העולם השנייה השפיעה על כל אדם שחי באירופה בסוף שנות השלושים ובתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים, והמהפך הפוליטי של 1977 זכור לכל מי שהיה ילד בישראל באותה שנה. כך גם מחאות פוליטיות, תקופות של מיתון כלכלי ארצי או עולמי, ובעצם כל אירוע שהוא נחלת הכלל, משפיע על כל מי שחי בתקופת התרחשותו, ובדרך כלל גם על מי שנולד לאחריו.

לכן, גם אירועים היסטוריים מוכרחים לקבל מקום מכובד בסיפור החיים שלכם. וכשהם יקבלו את המקום הזה, הם יהפכו לפתע לאירועים פרטיים שלכם, כי האופן בו נתפסו בעיניכם, האופן הספציפי בו השפיעו על חייכם, ההשפעה שהיתה להם על אישיותכם המתגבשת – כל אלה הם כבר משהו אישי וייחודי שלכם.

 

למה חשוב לשלב את ההיסטוריה בסיפור החיים?

אומרים שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים, ובכל הקשור לנרטיב הכללי הרווח זה אכן נכון, אבל כשאתם כותבים את הביוגרפיה שלכם, יש לכם הזדמנות לספק את הנרטיב הפרטי שלכם, ובעצם לסייע בהרחבת התיעוד ההיסטורי ובצביעת ההיסטוריה בצבעים נוספים.

בנוסף, התייחסות לאירועים היסטוריים בביוגרפיה חשובה על מנת להימנע מפערים מוזרים על רצף הזמן, אך חשיבותה היא גם בכך שהיא נותנת תוקף לספר שאתם כותבים. חשבו על הנכדים והנינים שיקראו אותו. חשבו לאילו ידיים נוספות הספר עשוי להגיע. חשבו על כל האנשים שהספר הפרטי הזה שלכם יזין את תודעתם וירחיב את השכלתם – דווקא משום שיש בו מעין עדות אישית של מישהו, מה שהופך אותו לא לספר לימוד יבש ומשעמם, אלא לספר חי ומעניין שאת הפרטים ההיסטוריים שבו יהיה קל יותר לשמור בתודעה.

אבל כשעושים זאת, חשוב לא לחטוא להיסטוריה וכדאי לבצע אימות עובדות, במיוחד כשאתם כותבים ביוגרפיה של מישהו אחר, ומתייחסים לתקופות שלא חוויתם בעצמכם.

 

אז איך מאמתים עובדות בסיפור חיים?

פעם הספרייה היתה אתר מרכזי עבור כל ביוגרף, מנוסה או חובבן, אבל היום הדברים פשוטים הרבה יותר. כמעט כל מידע שתחפשו נמצא באינטרנט, וכל מה שצריך זה פשוט לחפש נכון. אבל רגע, אם אתם מוצאים את המידע שחיפשתם – אל תתרווחו מהר מדי, נסו למצוא מקור מידע אחד נוסף לפחות שמתייחס לפרט הזה, מה שיחזק את התוקף שלו ויצמצם למינימום את הסיכוי שאתם כותבים משהו לא נכון.

 

מקור מידע לא רע בכלל הוא כמובן ויקיפדיה – האנציקלופדיה הווירטואלית המשמשת רבים מאיתנו בתדירות יומיומית. ויקיפדיה תסייע לכם בבדיקת עובדות ובהרחבת הרקע ההיסטורי הרלוונטי לתקופה שהמרואיין שלכם התייחס אליה, רק שימו לב שההערה לעיל נכונה שבעתיים כשמדובר בוויקיפדיה – כדאי לאמת את הדברים שאתם קוראים שם מול עוד מקור מידע, משום שהערכים שתמצאו בוויקיפדיה נכתבו על ידי גולשים, ולא תמיד המידע שתמצאו שם הוא המידע הנכון או המדויק ביותר. עם זאת, זה בהחלט מקום מצוין להתחיל בו.

 

מקור מידע נהדר נוסף הוא אתר ארכיון המדינה – האתר הזה מכיל כ-120 מיליון מסמכים ועוד כמה מאות אלפים של תמונות, קטעי וידיאו ואודיו, כולם ביחד מרכיבים את הפאזל של המדינה שלנו. השתמשו באפשרויות החיפוש הנוחות בקטלוג הארכיון ונסו לאתר את המידע הדרוש לכם. לא בטוחים מתי סבא שלכם עלה ארצה אבל יודעים מה היה שם האנייה ומאיפה יצאה? סיכוי סביר שבקטלוג הארכיון תמצאו מסמך שיגלה לכם מה היה תאריך העלייה המדויק.

 

גם אתר יד ושם הוא מקור מידע מצוין. אפילו אם מושא הספר שאתם כותבים איננו בהכרח ניצול שואה, ייתכן שהדברים שסיפר קשורים באופן כזה או אחר לתקופת מלחמת העולם השנייה. באתר יד ושם ניתן לאתר המוני מסמכים ותמונות שיוכלו לאמת פרט שנמסר לכם בקשר לתקופה הזו.

 

בנוסף, פעמים רבות מרואיינים מספרים על דברים שנראים להם ברורים מאליו אבל בפועל, אלה דברים שברורים רק למי שחי באותה תקופה. ואז אנחנו ניגשים לכתיבה, נתקלים בפרט כלשהו שמסר המרואיין, לא יורדים לסוף דעתו או שלא בטוחים אם דייק. ולא תמיד אפשר להשלים את המידע מול המרואיין, לפעמים המרואיין בעצמו לא בטוח ולפעמים, מסיבות אחרות, הוא לא נמצא שם כדי לחדד או לאמת את המידע. זהו נושא שחוזר על עצמו לא מעט כשמרואיינים מתייחסים לשגרת חיים מסוימת בתקופתם. בראשם, הם עדיין חיים את התקופה הזו, בכל פעם שהם זוכים לספר עליה, אבל מי שלא חי באותם ימים, לא תמיד יבין את ההתייחסות.

 

אחד ממקורות המידע הכי מרשימים בעניין הזה, הוא אתר נוסטלגיה אונליין – זהו פרויקט רחב היקף שמתמקד בעיקר באיסוף מידע בדבר החיים בישראל בעשוריה הראשונים. אין סוף למידע שמצוי באתר הזה, כזה שנאסף על ידי הנהלת האתר או נמסר על ידי גולשים, והוא פשוט מכרה של זהב עבור מי שרוצה להבין מהן ה"לבניות" שמחצית מהעולים החדשים בשנות הארבעים והחמישים ראו מסיפוני האניות המתקרבות אל נמל חיפה, או איך חגגו את חג החנוכה בירושלים של שנות השישים. ניתן למצוא שם תלי תילים של הסברים כתובים ותמונות, שיכניסו אתכם להוויית התקופה עליה אתם כותבים ובעיקר יחדדו פרטים שהמרואיין שלכם לא הצליח לחדד.

 

אז אם אתם כותבים את סיפור חייכם, או כותבים סיפור חיים של מישהו אחר, זכרו שכפי שהחיים ראויים שיחיו אותם במלואם, כך הם גם ראויים שיתעדו אותם במלואם. וסיפור חיים הוא לא רק חוויות אישיות אלא גם חוויות כלליות הנתפסות על ידי האדם או משפיעות על חייו, ובכך – הופכות גם הן לאישיות. הן חלק בלתי נפרד מהסיפור, והסיפור איננו שלם בלעדיהן. אז זכרו שיש עוד דמות חשובה בסיפור שאתם כותבים ותנו להיסטוריה מקום של כבוד.

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload