להציל את העבר
הבית שלכם בוער. יש לכם שלושים שניות לצאת ממנו ולהציל את חייכם. בדרך לחלון היחידי שעוד אפשר לצאת ממנו, אתם עוברים במסדרון הבית, חולפים על פני החדרים. על מה תתעכבו עוד רגע אחד? איזה חפץ תבחרו להציל? עבור מה תשקיעו שניות בודדות מחייכם, כשאתם למעשה, מסכנים את חייכם?
השאלה הזו, שנשאלת לא פעם כמעין תעלול מחשבתי במפגשים חברתיים, היא השאלה שעמדה בבסיס פרויקט הצילום "The burning house".
המשתתפים בפרויקט נדרשו להשיב על השאלה באמצעות תמונה בה מצולמים כל החפצים שהיו לוקחים איתם רגע לפני שהיו נמלטים מהסכנה.
אם תתבוננו בתשובות של המשתתפים ובתמונות שצירפו, תגלו משהו שמשותף כמעט לכולם – העבר.
כל אחד מהמשתתפים תיאר לעצמו שברגע שבו כל התודעה שלו אמורה להיות עסוקה בהווה (הימלטות מסכנה), כדי לדאוג לעתיד (הישארות בחיים) – התודעה תתמקד בעבר.
כך, בין רשימת הפריטים שהמשתתפים בחרו, אפשר למצוא אלבומי תמונות, כונן קשיח עליו שמורות תמונות, מכתבים ישנים או מזכרות מסבא, סבתא ובני משפחה אחרים.
אף אחד לא יודע מה האנשים האלה היו עושים בפועל, אילו חלילה היו נאלצים להימלט מבית בוער, אבל החפצים שבחרו לכלול בתמונות שלהם מעידים על האופן שבו העבר שלנו מעסיק את התודעה שלנו. נכון, העבר עבר, אבל העבר גם הולך איתנו. אנחנו תוצר של העבר שלנו. לכל אחד מאיתנו יש היסטוריה פרטית והיא יקרה עבורנו, הרבה יותר מחפצים שאפשר לשים עליהם תג מחיר. אי אפשר למצוא תחליף לזיכרונות ואי אפשר לשכפל את ההיסטוריה.
העיקרון הזה הולך איתנו בעבודה עם כל לקוח של רובין הוצאה לאור. ביוגרפיות, ספרי זיכרונות, אלה הם כרכי היסטוריה אישיים ולערכם אין גבול. הספרים האלה מחברים את הזיכרונות זה לזה ויוצרים מהם סיפור שנותן להם תוקף, משמעות, חיי נצח.
מה אתכם? מה אתם הייתם בוחרים להציל?